תורת הפרנצ'

שוב, אני מתלבטת

שוב הוא מעלה את עניין ארה"ב

שוב, אני על סף בכי, הפעם מולו.

סעממק אני שונאת להתנהג כמו נקבה בגלל זה

אסור היה לי להרשות לו להיכנס לי ללב.

אסור לי להיקשר לאנשים כאלה.

עכשיו סתם כואב לי

כי הוא לא יבין

אני לא יודעת למה אני נמשכת לכאלה, או שהגורל מזמן לי רק אותם

אבל זה ממש כואב

לא יכול להגיע פעם אחת גבר נורמאלי ושפוי שירצה להישאר בארץ וירצה גם אותי?

נמאס לי

ממש אבל.

אני לא יודעת מה לעשות או איך לדבר איתו על זה

וזה גם נראה לי מיותר..

אם הוא בכל זאת יעבור לארה"ב עכשיו לעוד חצי שנה אין לי מה לפתוח את הנושא.

אבל למה סתם להגיד שאתה נשאר בארץ לפחות לשנה הקרובה?!

בשביל מה להתחיל איתי ולרדוף אחרי אם בסופו של דבר אתה תעלה על מטוס?!

לא רציתי להרגיש ככה, בגלל זה נפרדתי מהחבר הקודם שלי

ובגלל זה מלכתחילה לא רציתי לצאת איתו אבל אז הוא חזר מארה"ב והכל היה בסדר...

אני לא יודעת מה לעשות

הראש שלי כואב ואני שוב מרגישה חולה

הלב שלי מרגיש לי כבד ואני שוב מבינה שאין לי אפשרות לסמוך על אף אחד מלבד על עצמי

אין גברים טובים בדור שלי, כולם רק רוצים לחפש את עצמם.

אני מקווה שלפחות אני מהווה הצגה טובה כי אחרת הדמעות שלי סתם מתבזבזות.

R.J